מסכת שבת

פרק ב

1A
A
(א) במה מדליקין ובמה אין מדליקין
אין מדליקין
לא בלכש ולא בחסן ולא בכלך
ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר
ולא בירוקה שעל פני המים
ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק
ולא בשמן שרפה ולא באליה ולא בחלב
נחום המדי אומר
מדליקין בחלב מבשל
וחכמים אומרים
אחד מבשל אחד שאינו מבשל
אין מדליקין בו
B (ב) אין מדליקין
בשמן שרפה ביום טוב
רבי ישמעאל אומר אין מדליקין
בעטרן מפני כבוד השבת
וחכמים מתירין בכל השמנים
בשמן שמשמין בשמן אגוזים
בשמן צנונות בשמן דגים
בשמן פקועות בעטרן ובנפט
רבי טרפון אומר
אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד


A
(ג) כל היוצא מן העץ
אין מדליקין בו
אלא פשתן
וכל היוצא מן העץ
אינו מטמא טמאת אהלים
אלא פשתן
B פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה
רבי אליעזר אומר
טמאה ואין מדליקין בה
רבי עקיבא אומר
טהורה ומדליקין בה


A
(ד) לא יקב אדם שפופרת שלביצה
וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר
בשביל שתהא מנטפת
אפלו היא שלחרס
ורבי יהודה מתיר
אבל אם חברה היוצר מתחלה
מתר
מפני שהוא כלי אחד
B לא ימלא אדם את הקערה שמן
ויתננה בצד הנר
ויתן ראש הפתילה בתוכה
בשביל שתהא שואבת
ורבי יהודה מתיר


(ה) המכבה את הנר
מפני שהוא מתירא מפני גוים
מפני לסטים
מפני רוח רעה
ואם בשביל החולה שיישן
פטור
כחס על הנר
כחס על השמן
כחס על הפתילה
חיב
ורבי יוסי פוטר בכלן
חוץ מן הפתילה
מפני שהוא עושה פחם


(ו) על שלש עברות
הנשים מתות בשעת לדתן
על שאינן זהירות
בנדה
ובחלה
ובהדלקת הנר


(ז) שלשה דברים צריך אדם לומר
בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה
עשרתם
ערבתם
הדליקו את הנר
ספק חשכה ספק אינה חשכה
אין מעשרין את הודאי
ואין מטבילין את הכלים
ואין מדליקין את הנרות
אבל מעשרין את הדמאי
ומערבין
וטומנין את החמין