מסכת שבת

פרק יח


(א) מפנין אפלו ארבע וחמש קפות
שלתבן ושלתבואה
מפני האורחים
ומפני בטול בית המדרש
אבל לא את האוצר


מפנין תרומה טהורה
ודמאי
ומעשר ראשון שנטלה תרומתו
ומעשר שני והקדש שנפדו
והתרמוס היבש
מפני שהוא מאכל לעניים
אבל לא את הטבל
ולא מעשר ראשון שלא נטלה תרומתו
ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו
ולא את הלוף
ולא את החרדל
רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף
מפני שהוא מאכל עורבין


(ב) חבילי קש
וחבילי עצים
וחבילי זרדים
אם התקינן למאכל בהמה
מטלטלין אותן
ואם לאו
אין מטלטלין אותן


כופין את הסל לפני האפרוחים
כדי שיעלו וירדו
תרנגלת שברחה
דוחין אותה עד שתכנס


מדדין עגלין וסיחין ברשות הרבים
והאשה מדדה את בנה
אמר רבי יהודה
אימתי
בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת
אבל אם היה גורר אסור


(ג) אין מילדין את הבהמה ביום טוב
אבל מסעדין
ומילדין את האשה בשבת
וקורין לה חכמה ממקום למקום
ומחללין עליה את השבת
וקושרין את הטבור
רבי יוסי אומר
אף חותכין