מסכת שבת

פרק טז


A
(א) כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדלקה
בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן
ואף על פי שכתובים בכל לשון טעונים גניזה
ומפני מה אין קורין בהם
מפני בטול בית המדרש
B מצילין תיק הספר עם הספר
ותיק התפלין עם התפלין
ואף על פי שיש בתוכן מעות
C ולהיכן מצילין אותן
למבוי שאינו מפלש
בן בתירא אומר אף למפלש


A
(ב) מצילין מזון שלש סעודות
הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה
כיצד
נפלה דלקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות
בשחרית מצילין מזון שתי סעודות
במנחה מזון סעודה אחת
רבי יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות
B (ג) מצילין סל מלא ככרות
ואף על פי שיש בו מאה סעודות
ועגול שלדבלה וחבית שליין
ואומר לאחרים בואו והצילו לכם
ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת
C להיכן מצילין אותן
לחצר המערבת
בן בתירא אומר אף לשאינה מערבת
(ד) ולשם מוציא כל כלי תשמישו
ולובש כל מה שיכול ללבוש
ועוטף כל מה שיכול לעטוף
רבי יוסי אומר שמונה עשר כלים
וחוזר ולובש ומוציא
ואומר לאחרים בואו והצילו עמי


(ה) רבי שמעון בן ננס אומר
פורסין עור שלגדי
על גבי שדה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור
מפני שהוא מחרך
ועושין מחצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים
בשביל שלא תעבר הדלקה
רבי יוסי אוסר בכלי חרש חדשים מלאין מים
לפי שאין יכולין לקבל את האור
והן מתבקעין ומכבין את הדלקה


(ו) נכרי שבא לכבות
אין אומרים לו כבה ואל תכבה
מפני שאין שביתתו עליהן
אבל קטן שבא לכבות
אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן


A
(ז) כופין קערה על גבי הנר
בשביל שלא תאחז בקורה
B ועל צואה שלקטן
C ועל עקרב שלא תשך
אמר רבי יהודה
מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב
ואמר חוששני לו מחטאת


 A
(ח) נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל
ואם בשביל ישראל אסור
 B מלא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל
ואם בשביל ישראל אסור
C עשה גוי כבש לירד בו יורד אחריו ישראל
ואם בשביל ישראל אסור
מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה
ועשה גוי כבש לירד בו
וירדו בו רבן גמליאל והזקנים