מסכת שבת

פרק יב


(א) הבונה כמה יבנה ויהא חיב
הבונה כל שהוא
והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד הקודח
כל שהוא חיב
זה הכלל
כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקימת בשבת
חיב
רבן שמעון בן גמליאל אומר
אף המכה בקרנס על הסדן בשעת מלאכה חיב
מפני שהוא כמתקן מלאכה


(ב) החורש כל שהוא
המנכש והמקרסם והמזרד
כל שהוא חיב


המלקט עצים
אם לתקן כל שהן
אם להסק כדי לבשל ביצה קלה
המלקט עשבים
אם לתקן כל שהן
אם לבהמה כמלא פי הגדי


A
(ג) הכותב שתי אותיות
בין בימינו בין בשמאלו
בין משם אחד בין משני שמות
בין משני סממניות
בכל לשון
חיב
אמר רבי יוסי
לא חיבו שתי אותיות אלא משום רשם
שכך היו כותבין על קרשי המשכן
לידע איזהו בן זוגו
אמר רבי
מצינו שם קטן משם גדול
שם משמעון ושמואל נח מנחור
דן מדניאל גד מגדיאל
B (ד) הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חיב
כתב בדיו בסם בסקרא בקומוס ובקנקנתום
ובכל דבר שהוא רושם
על שני כתלי זויות ועל שני לוחי פנקס
והן נהגין זה עם זה
חיב


A
הכותב על בשרו חיב
B המסרט על בשרו
רבי אליעזר מחיב חטאת
ורבי יהושע פוטר


A
(ה) כתב במשקין במי פרות
באבק דרכים באבק סופרים
ובכל דבר שאינו מתקים
פטור
לאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו
כתב אות אחת סמוך לכתב
כתב על גבי כתב
נתכון לכתוב חית וכתב שני זיינין
אחד בארץ ואחד בקורה
כתב על שני כתלי הבית
על שני דפי פנקס
ואין נהגין זה עם זה
פטור
כתב אות אחת נוטריקון
רבי יהושע בן בתירא מחיב
וחכמים פוטרין
B (ו) הכותב שתי אותיות בשני העלמות
אחת שחרית ואחת בין הערבים
רבן גמליאל מחיב
וחכמים פוטרין