מסכת פסחים

פרק א

 1א
A
(א) אור לארבעה עשר
בודקים את החמץ לאור הנר
כל מקום שאין מכניסין בו חמץ
אין צריך בדיקה
ולמה אמרו שתי שורות במרתף
מקום שמכניסין בו חמץ
בית שמאי אומרים
שתי שורות על פני כל המרתף
ובית הלל אומרים
שתי שורות החיצונות שהן העליונות
B (ב) אין חוששין שמא גררה חלדה
מבית לבית וממקום למקום
אם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר
אין לדבר סוף


A
(ג) רבי יהודה אומר
בודקין אור ארבעה עשר
ובארבעה עשר שחרית
ובשעת הבעור
וחכמים אומרים
לא בדק אור ארבעה עשר יבדק בארבעה עשר
לא בדק בארבעה עשר יבדק בתוך המועד
לא בדק בתוך המועד יבדק לאחר המועד
B ומה שמשיר יניחנו בצנעא
כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו


(ד) רבי מאיר אומר
אוכלין כל חמש
ושורפין בתחלת שש
ורבי יהודה אומר
אוכלין כל ארבע
ותולין כל חמש
ושורפין בתחלת שש


(ה) ועוד אמר רבי יהודה
שתי חלות שלתודה פסולות
ומנחות על גג האצטבא
כל זמן שמנחות כל העם אוכלים
נטלה אחת תולין
לא אוכלין ולא שורפין
נטלו שתיהן
התחילו כל העם שורפין


רבן גמליאל אומר
חלין נאכלים כל ארבע
ותרומה כל חמש
ושורפין בתחלת שש


(ו) רבי חנניה סגן הכהנים אומר
מימיהם שלכהנים
לא נמנעו מלשרוף
את הבשר שנטמא בולד הטמאה
עם הבשר שנטמא באב הטמאה
אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו
הוסיף רבי עקיבא ואמר
מימיהם שלכהנים
לא נמנעו מלהדליק
את השמן שנפסל בטבול יום
בנר שנטמא בטמא מת
אף על פי שמוסיפין טמאה על טמאתו


(ז) אמר רבי מאיר
מדבריהם למדנו
ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח
אמר לו רבי יוסי
אינה היא המדה
ומודים רבי אליעזר ורבי יהושע
ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה
על מה נחלקו
על התלויה ועל הטמאה
שרבי אליעזר אומר תשרף זו לעצמה וזו לעצמה
ורבי יהושע אומר שתיהן כאחת