מסכת ערובין

פרק ט

1א
(א) כל גגות העיר רשות אחת
ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
כל אחד ואחד רשות בפני עצמו

1ב
רבי שמעון אומר
אחד גגות
ואחד חצרות
ואחד קרפיפות
רשות אחת לכלים ששבתו לתוכן
ולא לכלים ששבתו בתוך הבית

2א
(ב) גג גדול סמוך לקטן
הגדול מתר והקטן אסור

2ב
חצר גדולה שנפרצה לקטנה
הגדולה מתרת והקטנה אסורה
מפני שהיא כפתחה שלגדולה

3א
חצר שנפרצה לרשות הרבים
המכניס מתוכה לרשות היחיד
או מרשות היחיד לתוכה
חיב
דברי רבי אליעזר
וחכמים אומרים
מתוכה לרשות הרבים
או מרשות הרבים לתוכה
פטור
מפני שהיא ככרמלית

3ב
(ג) חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה
וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו
וכן מבוי שנטלו קורותיו או לחייו
מתרין באותה שבת ואסורין לעתיד לבא
דברי רבי יהודה
רבי יוסי אומר
אם מתרין לאותה שבת
מתרין לעתיד לבא
ואם אסורין לעתיד לבא
אסורין לאותה שבת

4א
(ד) הבונה עליה על גבי שני בתים
וכן גשרים המפלשים
מטלטלין תחתיהן בשבת
דברי רבי יהודה
וחכמים אוסרין

4ב
ועוד אמר רבי יהודה
מערבין למבוי המפלש
וחכמים אוסרין