1א
(א) כיצד מעברין את הערים
בית נכנס בית יוצא
פגום נכנס פגום יוצא
היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים
וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה
מוציאין את המדה כנגדן
ועושין אותה כמין טבלא מרבעת
כדי שיהא נשכר את הזויות | 1ב
(ב) נותנין קרפף לעיר
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
לא אמרו קרפף אלא בין שתי עירות
אם יש לזו שבעים אמה ושירים
ולזו שבעים אמה ושירים
עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת
(ג) וכן שלשה כפרים המשלשין
אם יש בין שנים החיצונים
מאה וארבעים ואחד ושליש
עשה האמצעי את שלשתן להיות כאחד |
2א
(ד) אין מודדין
אלא בחבל שלחמשים אמה
לא פחות ולא יותר
ולא ימדד אלא כנגד לבו | 2ב
היה מודד והגיע לגיא או לגדר
מבליעו וחוזר למדתו
הגיע להר מבליעו וחוזר למדתו
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום
אם אינו יכול להבליעו
בזו אמר רבי דוסתאי ברבי ינאי
משום רבי מאיר
שמעתי שמקדרין בהרים | 2ג
(ה) אין מודדין
אלא מן הממחה
רבה למקום אחד ומעט למקום אחד
שומעין למקום שרבה
רבה לאחד ומעט לאחד
שומעין למרבה
אפלו עבד אפלו שפחה
נאמנין לומר עד כאן תחום שבת
שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר
אלא להקל |
3א
A (ו) עיר שליחיד ונעשית שלרבים
מערבין את כלה
ושלרבים ונעשית שליחיד
אין מערבין את כלה
אלא אם כן עשה חוצה לה
כעיר חדשה שביהודה
שיש בה חמשים דיורים
דברי רבי יהודה
רבי שמעון אומר
שלש חצרות שלשני בתים
B (ז) מי שהיה במזרח
ואמר לבנו ערב לי במערב
במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח
אם יש הימנו ולביתו אלפים אמות
ולערובו יותר מכאן
מתר לביתו ואסור לערובו
לערובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן
אסור לביתו ומתר לערובו
C הנותן את ערובו בעבורה של עיר
לא עשה ולא כלום
נתנו חוץ לתחום אפלו אמה אחת
מה שנשכר הוא מפסיד | 3ב
A (ח) אנשי עיר גדולה
מהלכין את כל עיר קטנה
ואין אנשי עיר קטנה
מהלכין את כל עיר גדולה
B (כיצד) מי שהיה בעיר גדולה
ונתן את ערובו בעיר קטנה
בעיר קטנה ונתן את ערובו בעיר גדולה
מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה
ורבי עקיבא אומר
אין לו אלא ממקום ערובו אלפים אמה
C (ט) אמר להן רבי עקיבא
אי אתם מודים לי בנותן ערובו במערה
שאין לו ממקום ערובו אלא אלפים אמה
אמרו לו אימתי
בזמן שאין בה דיורין
אבל יש בה דיורין
מהלך את כלה וחוצה לה אלפים אמה
נמצא קל תוכה מעל גבה
ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים
שאפלו סוף מדתו כלה במערה |