מסכת זבחים

פרק ב


A
(א) כל הזבחים שקבל דמן
זר אונן טבול יום
מחסר בגדים מחסר כפורים
שלא רחוץ ידים ורגלים
ערל טמא יושב
עומד על גבי כלים על גבי בהמה על רגלי חברו
פסל
קבל בשמאל פסל
רבי שמעון מכשיר
B
נשפך על הרצפה ואספו פסול
נתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד
נתן את הנתנין למטן למעלה ואת הנתנין למעלן למטן
את הנתנים בפנים בחוץ
ואת הנתנין בחוץ בפנים
פסול ואין בו כרת


A
(ב) השוחט את הזבח
לזרוק דמו בחוץ או מקצת דמו בחוץ
להקטיר את אמוריו בחוץ או מקצת אמוריו בחוץ
לאכול בשרו בחוץ או כזית מבשרו בחוץ
או לאכול כזית מעור האליה בחוץ
פסול ואין בו כרת
B
לזרוק דמו למחר או מקצת דמו למחר
להקטיר אמוריו למחר או מקצת אמוריו למחר
לאכול בשרו למחר או כזית מבשרו למחר
או כזית מעור האליה למחר
פגול וחיבין עליו כרת
(ג) זה הכלל
כל השוחט והמקבל והמהלך והזורק
לאכול דבר שדרכו לאכול
להקטיר דבר שדרכו להקטיר
חוץ למקומו
פסול ואין בו כרת
חוץ לזמנו
פגול וחיבין עליו כרת
ובלבד שיקרב המתיר כמצותו


A
(ד) כיצד קרב המתיר כמצותו
שחט בשתיקה
קבל והלך וזרק חוץ לזמנו
או ששחט חוץ לזמנו
קבל והלך וזרק בשתיקה
או ששחט קבל והלך וזרק חוץ לזמנו
זה הוא שקרב המתיר כמצותו
B
כיצד לא קרב המתיר כמצותו
שחט חוץ למקומו
קבל והלך וזרק חוץ לזמנו
או ששחט חוץ לזמנו
קבל והלך וזרק חוץ למקומו
או ששחט קבל והלך וזרק חוץ למקומו
הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן
קבל והלך וזרק חוץ לזמנן
או ששחט חוץ לזמנן
קבל והלך וזרק שלא לשמן
או ששחט קבל והלך וזרק שלא לשמן
זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו


A
(ה) לאכול כזית בחוץ וכזית למחר
כזית למחר וכזית בחוץ
כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר
כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ
פסול ואין בו כרת
אמר רבי יהודה
זה הכלל
אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום
פגול וחיבים עליו כרת
ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן
פסול ואין בו כרת
וחכמים אומרים
זה וזה פסול ואין בו כרת
B
לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית
כשר
שאין אכילה והקטרה מצטרפין