מסכת תמורה

פרק ד


A
(א) ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה
ימותו
B
שעברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום
אם משכפרו הבעלים
תמות ואינה עושה תמורה לא נהנין ולא מועלין
אם עד שלא כפרו הבעלים
תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת
ועושה תמורה ומועלין בה


A
(ב) המפריש חטאתו ואבדה והקריב אחרת תחתיה
ואחר כך נמצאת הראשונה
תמות
B
המפריש מעות לחטאת ואבדו והקריב חטאת תחתיהן
ואחר כך נמצאו המעות
ילכו לים המלח


A
(ג) המפריש מעות לחטאתו ואבדו
והפריש מעות אחרות תחתיהן
לא הספיק לקח בהן חטאת עד שנמצאו המעות הראשונות
יביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה
B
המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש חטאת תחתיהן
לא הספיק להקריבה עד שנמצאו המעות והרי חטאת בעלת מום
תמכר ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה


A
המפריש חטאתו ואבדה והפריש מעות תחתיה
לא הספיק לקח בהן חטאת עד שנמצאת חטאתו
והרי היא בעלת מום
תמכר ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה
B
המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה
לא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה
והרי שתיהן בעלות מום
ימכרו ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה


המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה
לא הספיק להקריבה עד שנמצאת הראשונה
והרי שתיהן תמימות
אחת מהן תקרב חטאת והשניה תמות
דברי רבי
וחכמים אומרים
אין חטאת מתה אלא שנמצאת מאחר שכפרו הבעלים
ואין המעות הולכות לים המלח
אלא שנמצאו מאחר שכפרו הבעלים


(ד) המפריש חטאתו
והרי היא בעלת מום
מוכרה ויביא בדמיה אחרת
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר
אם קרבה השניה עד שלא נשחטה הראשונה תמות
שכבר כפרו הבעלים