מסכת מנחות

פרק י


(א) רבי ישמעאל אומר
העמר היה בא בשבת משלש סאין
ובחל מחמש
וחכמים אומרים אחד בשבת ואחד בחל
משלש היה בא


רבי חנניה סגן הכהנים אומר
בשבת היה נקצר ביחיד
ובמגל אחת ובקפה אחת
ובחל בשלשה ובשלש קפות ובשלש מגלות
וחכמים אומרים אחד בשבת ואחד בחל
בשלשה ובשלש קפות ובשלש מגלות


(ב) מצות העמר לבוא מן הקרוב
לא בכר הקרוב לירושלם
מביאין אותו מכל מקום
מעשה שבא מגגות צריפין
ושתי הלחם מבקעת עין סוכר


A
(ג) כיצד היו עושים
שלוחי בית דין יוצאים מערב יום טוב
ועושים אותו כריכות במחבר לקרקע
כדי שיהא נוח לקצור
B
וכל העירות הסמוכות לשם
מתכנסות לשם
כדי שיהא נקצר בעסק גדול
C
כיון שחשכה אומר להם בא השמש
אומרים הין
בא השמש אומרים הין
מגל זו אומרים הין
מגל זו אומרים הין
קפה זו אומרים הין
קפה זו אומרים הין
בשבת אומר להם שבת זו
אומרים הין
שבת זו אומרים הין
אקצר והם אומרים לו קצר
אקצר והם אומרים לו קצר
שלשה פעמים על כל דבר ודבר
והם אומרים לו הין הין הין
כל כך למה
מפני הביתוסים שהיו אומרים
אין קצירת העמר במוצאי יום טוב


A
(ד) קצרוהו ונתנוהו בקפות
הביאוהו לעזרה
היו מהבהבין אותו באור
כדי לקים בו מצות קלי
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
בקנים ובקליחות חובטים אותו
כדי שלא יתמעך
B
נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנקב
כדי שיהא האור שולט בכלו
שטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו
נתנוהו ברחים שלגרוסות
והוציאו ממנו עשרון
שהוא מנפה בשלש עשרה נפה
והשאר נפדה ונאכל לכל אדם
וחיב בחלה
ופטור מן המעשרות
רבי עקיבא מחיב בחלה ובמעשרות
C
בא לו לעשרון ונתן שמנו ולבונתו
יצק ובלל
הניף והגיש וקמץ והקטיר
והשאר נאכל לכהנים


A
(ה) משקרב העמר יוצאין
ומוצאין שוק ירושלם שהוא מלא קמח וקלי
שלא ברצון חכמים
דברי רבי מאיר
רבי יהודה אומר
ברצון חכמים היו עושים
B
משקרב העמר התר החדש מיד
והרחוקים מתרים מחצות היום ולהלן
C
משחרב בית המקדש
התקין רבן יוחנן בן זכאי
שיהא יום הנף כלו אסור
אמר רבי יהודה והלא מן התורה הוא אסור
שנאמר עד עצם היום הזה
מפני מה הרחוקים מתרים
מחצות היום ולהלן
מפני שהן יודעין
שאין בית דין מתעצלין בו


A
(ו) העמר היה מתיר במדינה
ושתי הלחם במקדש
B
אין מביאין מנחות ובכורים
ומנחת בהמה
קדם לעמר
ואם הביא פסול
קדם לשתי הלחם לא יביא
ואם הביא כשר
C
(ז) החטים והשעורים והכסמין
ושבלת שועל והשיפון
חיבין בחלה ומצטרפים זה עם זה
ואסורים בחדש מלפני הפסח
ומלקצור מלפני העמר
ואם השרישו קדם לעמר העמר מתירן
ואם לאו אסורים עד שיבוא עמר הבא


A
(ח) קוצרים בית השלחים שבעמקים
אבל לא גודשין
אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים
וגודשין שלא ברצון חכמים
ולא מחו בידם חכמים
B
קוצר לשחת ומאכיל לבהמה
אמר רבי יהודה אימתי
בזמן שהתחיל עד שלא הביאה שליש
רבי שמעון אומר אף יקצר ויאכיל
אף משהביאה שליש
C
(ט) קוצרין מפני הנטיעות
מפני בית האבל מפני בטול בית המדרש
לא יעשה אותן כריכות אבל מניחן צבתים


A
מצות העמר לבא מן הקמה
לא מצא יביא מן העמרים
B
מצותו לבא מן הלח
לא מצא יביא מן היבש
C
מצותו לקצור בלילה
נקצר ביום כשר ודוחה את השבת