מסכת כריתות

פרק ו


A
(א) המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא
אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר
דברי רבי מאיר
וחכמים אומרים
ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה
רבי אליעזר אומר
יקרב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר
אם משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר יצא לבית השרפה
נזרק הדם הבשר יאכל
רבי יוסי אומר
אפלו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל
B
(ב) אשם ודאי אינו כן
אם עד שלא נשחט יצא וירעה בעדר
משנשחט הרי זה יקבר נזרק הדם הבשר יצא לבית השרפה
C
שור הנסקל אינו כן
אם עד שלא נסקל יצא וירעה בעדר משנסקל מתר בהנאה
D
עגלה ערופה אינה כן
אם עד שלא נערפה תצא ותרעה בעדר

משנערפה תקבר במקומה
שעל ספק באה מתחלתה כפרה ספקה והלכה לה


A
(ג) רבי אליעזר אומר
מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה
והוא נקרא אשם חסידים
אמרו עליו על בבא בן בוטי
שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום
חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד
אמר המעון הזה אלו היו מניחים לי הייתי מביא
אלא אומרים לי המתן עד שתכנס לספק
וחכמים אומרים
אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת
B
(ד) חיבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים
חיבין להביא לאחר יום הכפורים
חיבי אשמות תלויין פטורים
C
מי שבא על ידו ספק עברה ביום הכפורים אפלו עם חשכה
פטור שכל היום מכפר
D
(ה) האשה שיש עליה חטאת העוף
ספק שעבר עליה יום הכפורים
חיבת להביא לאחר יום הכפורים
מפני שהיא מכשרתה לאכול בזבחים
חטאת העוף הבאה על ספק אם משנמלקה נודע לה הרי זו תקרב


A
(ו) המפריש שתי סלעים לאשם
ולקח בהן שני אילים לאשם
אם היה אחד מהן יפה שתי סלעים יקרב לאשמו
והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה
B
לקח בהן שני אילים לחלין
אחד יפה שתי סלעים ואחד יפה עשרה זוז
היפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני למעילתו
C
אחד לאשם ואחד לחלין
אם היה שלאשם יפה שתי סלעים יקרב לאשמו
והשני למעילתו ויביא עמה סלע וחמשה
D
(ז) המפריש חטאתו ומת
לא יביאנה בנו אחריו
ולא יביאנה מחטא על חטא
אפלו על חלב שאכל אמש לא יביאנה על חלב שאכל היום
שנאמר קרבנו... על חטאתו שיהא קרבנו לשם חטאו


A
(ח) מביאין מהקדש כשבה שעירה מהקדש שעירה כשבה
מהקדש כשבה ושעירה תורין ובני יונה
מהקדש תורין ובני יונה עשירית האיפה
כיצד הפריש לכשבה או לשעירה
העני יביא עוף העני יביא עשירית האיפה
הפריש לעשירית האיפה
העשיר יביא עוף העשיר יביא כשבה ושעירה
הפריש כשבה או שעירה ונסתאבו אם רצה יביא בדמיהן עוף
הפריש עוף ונסתאב לא יביא בדמיו עשירית האיפה
שאין לעוף פדיון
B
(ט) רבי שמעון אומר
כבשים קודמין לעזים בכל מקום
יכול מפני שהן מבחרין מהן
תלמוד לומר ואם כבש יביא קרבנו לחטאת מלמד ששניהם שקולין
C
תורין קודמין לבני יונה בכל מקום
יכול מפני שהן מבחרין מהן
תלמוד לומר ובן יונה או תור לחטאת מלמד ששניהן שקולין
D
האב קודם לאם בכל מקום
יכול שכבוד האב עודף על כבוד האם
תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים
אבל אמרו חכמים האב קודם לאם בכל מקום
מפני שהוא ואמו חיבין בכבוד אביו
וכן בתלמוד תורה אם זכה הבן לפני הרב
הרב קודם את האב בכל מקום
 מפני שהוא ואביו חיבין בכבוד רבו