מסכת כריתות

פרק ב


(א) ארבעה מחסרי כפורים
וארבעה מביאין על הזדון כשגגה
אלו הן מחסרי כפורים
הזב והזבה והיולדת והמצרע
רבי אליעזר בן יעקב אומר
גר מחסר כפרה עד שיזרק עליו הדם
ונזיר ליינו ותגלחתו וטמאתו


(ב) אלו מביאין על הזדון כשגגה
הבא על השפחה
ונזיר שנטמא
ועל שבועת העדות ועל שבועת הפקדון


(ג) חמשה מביאין קרבן אחד על עברות הרבה
וחמשה מביאים קרבן עולה ויורד
אלו מביאין קרבן אחד על עברות הרבה
הבא על השפחה ביאות הרבה
ונזיר שנטמא טמאות הרבה
והמקנא לאשתו על ידי אנשים הרבה
ומצרע שנתנגע נגעים הרבה
הביא צפריו ונתנגע לא עלו לו עד שיביא את חטאתו
רבי יהודה אומר עד שיביא את אשמו
(ד) האשה שילדה ולדות הרבה
הפילה בתוך שמונים נקבה וחזרה והפילה בתוך שמונים נקבה
והמפלת תאומים
רבי יהודה אומר
מביאה על הראשון ואינה מביאה על השני
מביאה על השלישי ואינה מביאה על הרביעי


אלו מביאין קרבן עולה ויורד
על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים
ועל טמאת מקדש וקדשיו
והיולדת והמצרע


A
ומה בין שפחה לבין כל העריות
שלא שותה להן לא בענש ולא בקרבן
שכל העריות בחטאת והשפחה באשם
(כל העריות בנקבה והשפחה בזכר)
כל העריות אחד האיש ואחד האשה שוין במכות ובקרבן
ובשפחה לא השוה את האיש לאשה במכות
ולא את האשה לאיש בקרבן
כל העריות עשה בהן את המערה כגומר
וחיב על כל ביאה וביאה
B
זה חמר החמיר בשפחה שעשה בה את המזיד כשוגג


A
(ה) איזו היא שפחה כל שחציה שפחה וחציה בת חרין
שנאמר והפדה לא נפדתה
דברי רבי עקיבא
רבי ישמעאל אומר
זו היא שפחה ודאית
רבי אלעזר בן עזריה אומר
כל העריות מפרשות
ומה שיור אין לנו אלא שחציה שפחה וחציה בת חרין
B
(ו) כל העריות אחד גדול ואחד קטן הקטן פטור
אחד ער ואחד ישן הישן פטור
אחד שוגג ואחד מזיד השוגג בחטאת והמזיד בהכרת