מסכת בכורות

פרק ט


A
(א) מעשר בהמה נוהג
בארץ ובחוצה לארץ
בפני הבית ושלא בפני הבית
בחלין אבל לא במקדשין
B
ונוהג בבקר ובצאן
ואינן מתעשרין מזה על זה
בכבשים ובעזים
ומתעשרין מזה על זה
בחדש ובישן
ואינן מתעשרין מזה על זה
שהיה בדין מה אם החדש והישן
שאינן כלאים זה בזה
אינן מתעשרין מזה על זה
הכבשים והעזים שהם כלאים זה בזה
אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה
תלמוד לומר
וצאן כל משמע צאן אחד


A
(ב) מעשר בהמה
מצטרף כמלא רגל בהמה רועה
וכמה היא רגל בהמה רועה
ששה עשר מיל
B
היה בין אלו לאלו שלשים ושנים מיל
אינן מצטרפין
היה לו באמצע מביא ומעשרן באמצע
רבי מאיר אומר
הירדן מפסיק למעשר בהמה


A
(ג) הלקוח או שנתן לו מתנה
פטור ממעשר בהמה
B
האחים השתפין שחיבין בקלבון
פטורים ממעשר בהמה
ושחיבין במעשר בהמה
פטורים מן הקלבון
קנו מתפיסת הבית חיבין
ואם לאו פטורין
חלקו וחזרו ונשתתפו
חיבין בקלבון
ופטורין ממעשר בהמה


A
(ד) הכל נכנס לדיר להתעשר
חוץ מן הכלאים והטרפה ויוצא דפן
ומחסר זמן ויתום
איזהו יתום כל שמתה אמו או שנשחטה
רבי יהושע אומר
אפלו נשחטה אמו והשלח קים
אין זה יתום
B
(ה) שלש גרנות למעשר בהמה
בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג
דברי רבי עקיבא
בן עזאי אומר בעשרים ותשעה באדר
באחד בסיון בעשרים ותשעה באב
רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים
באחד בניסן באחד בסיון
בעשרים ותשעה באלול
ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול
ולא אמרו באחד בתשרי
מפני שהוא יום טוב
ואי אפשר לעשר ביום טוב
לפיכך הקדימוהו בעשרים ותשעה באלול


A
רבי מאיר אומר
באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה
בן עזאי אומר
האלוליין מתעשרין בפני עצמן
B
(ו) כל הנולדים מאחד בתשרי
עד עשרים ותשעה באלול
הרי אלו מצטרפין
חמשה לפני ראש השנה
וחמשה לאחר ראש השנה
אינן מצטרפין
חמשה לפני הגרן וחמשה לאחר הגרן
הרי אלו מצטרפין
אם כן למה נאמר שלש גרנות למעשר בהמה
שעד שלא הגיעה הגרן מתר למכור ולשחוט
הגיעה הגרן לא ישחט
ואם שחט פטור


A
(ז) כיצד מעשרן
כונסן לדיר ועושה להן פתח קטן
כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחת
ומונה בשבט
אחד שנים שלשה ארבעה חמשה
ששה שבעה שמונה תשעה
והיוצא עשירי סוקרו בסקרא
ואומר הרי זה מעשר
לא סקרו בסקרא ולא מנאם בשבט
או שמנאם רבוצים או עומדים
הרי אלו מעשרים
B
היה לו מאה ונטל עשרה
עשרה ונטל אחד
אין זה מעשר
רבי יוסי בר יהודה אומר
הרי זה מעשר


A
קפץ אחד מן המנויין לתוכן
הרי אלו פטורים
B
מן המעשרים לתוכן
כלן ירעו עד שיסתאבו
ויאכלו במומן לבעלים


A
(ח) יצא שנים כאחת
מונה אותן שנים שנים
B
מנאן אחד
התשיעי והעשירי מקלקלין
יצאו התשיעי והעשירי כאחת
התשיעי והעשירי מקלקלין


A
קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי
ולאחד עשר עשירי
שלשתן מקדשין
התשיעי נאכל במומו והעשירי מעשר
ואחד עשר קרב שלמים ועושה תמורה
דברי רבי מאיר
אמר רבי יהודה
וכי יש תמורה עושה תמורה
אמרו משום רבי מאיר
אלו היה תמורה לא היה קרב
B
קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי
ולאחד עשר עשירי
אין אחד עשר מקדש
זה הכלל כל שלא נעקר שם העשירי ממנו
אין אחד עשר מקדש