מסכת ערכין

פרק ט


(א) המוכר את שדהו בשעת היובל
אינו מתר לגאול פחות משתי שנים
שנאמר במספר שני תבואת ימכר לך
היתה שנת שדפון וירקון או שביעית
אינה עולה לו מן המנין
נרה או הובירה עולה לו מן המנין
רבי אלעזר אומר
מכרה לו לפני ראש השנה והיא מלאה פרות
הרי זה אוכל ממנה
שלש תבואות לשתי שנים


(ב) מכרה לראשון במנה
ומכר הראשון לשני במאתים
אינו מחשב אלא עם הראשון
שנאמר לאיש אשר מכר לו
מכרה לראשון במאתים
ומכר הראשון לשני במנה
אינו מחשב אלא עם האחרון
שנאמר לאיש לאיש אשר בתוכה


לא ימכר ברחוק ויגאל בקרוב
ברע ויגאל ביפה
לא ילוה ויגאל
ולא יגאל לחצאים
ובהקדש מתר בכלן
זה חמר בהדיוט מבהקדש


(ג) המוכר בית בבתי ערי חומה
הרי זה גואל מיד
וגואל כל שנים עשר חדש
הרי זה כמין רבית ואינה רבית


מת המוכר יגאל בנו
מת הלוקח יגאל מיד בנו
אינו מונה לו שנה אלא משעה שמכר לו
שנאמר עד מלאת לו שנה (תמימה)
וכשהוא אומר תמימה להביא חדש העבור
רבי אומר יתן לו שנה ועבורה


(ד) הגיע יום שנים עשר חדש ולא נגאל
היה חלוט לו
אחד הלוקח ואחד שנתן לו מתנה
שנאמר לצמיתת
בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חדש
שיהא חלוט לו
התקין הלל הזקן
שיהא חולש את מעותיו בלשכה
ויהא שובר את הדלת ונכנס
אימתי שירצה הלה יבוא ויטל את מעותיו


A
(ה) כל שהוא לפנים מן החומה
הרי הוא כבתי ערי חומה
חוץ מן השדות
רבי מאיר אומר אף השדות
B
בית בנוי בחומה
רבי יהודה אומר
אינו כבתי ערי חומה
רבי שמעון אומר
כתל החיצון הוא חומתו


A
(ו) עיר שגגותיה חומתה
ושאינה מקפת חומה מימות יהושע בן נון
אינה כבתי ערי חומה
B
ואלו הן בתי ערי חומה
שלש חצרות שלשני שני בתים
מקפות חומה מימות יהושע בן נון
כגון קצרה הישנה שלצפורים
וחקרה שלגוש חלב וידפת הישנה
וגמלא וגדוד וחדיד ואונו וירושלים
וכן כיוצא בהן


A
(ז) בתי החצרים
נותנים להם כח היפה שבבתי ערי חומה
וכח היפה שבשדות
נגאלין מיד ונגאלין כל שנים עשר חדש
כבתים
ויוצאים ביובל ובגרעון כסף
כשדות
B
ואלו הן בתי חצרים
שתי חצרות שלשני שני בתים
אף על פי שמקפין חומה
מימות יהושע בן נון
הרי אלו כבתי החצרים


(ח) ישראל שירש את אבי אמו לוי
אינו גואל כסדר הזה
וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל
אינו גואל כסדר הזה
שנאמר כי בתי ערי הלוים
עד שיהא לוי ובערי הלוים
דברי רבי
וחכמים אומרים
אין הדברים אמורים אלא בערי הלוים


אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה
ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש
אמר רבי אליעזר
במה דברים אמורים בערי הלוים
אבל בערי ישראל
עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה
מגרש עיר ולא עיר מגרש
כדי שלא יחריבו את ערי ישראל


הכהנים והלוים
מוכרים לעולם וגואלים לעולם
שנאמר גאלת עולם תהיה ללוים